ננזף המרצה ד"ר עידו נבו על שמחק מלוח הבחינה שלו את הביטוי 'בס"ד' ופגע ברגשות הסטודנטים המסורתיים והדתיים. נשיא מכללת ספיר הודה בפני התנועה למדינה יהודית שיש בהתנהגות זו פגיעה בחופש הביטוי והדת של המשגיחה, ומכיוון שהכול נעשה לעיני הסטודנטים יש בהתנהגות זו גם כדי לפגוע ברגשותיהם של חלק מהסטודנטים. כדי למנוע הישנות המקרים, ביקש נשיא המכללה מכל המרצים לפעול בשום שכל וברגישות הראויה

 

בעקבות פנייתה של התנועה למדינה יהודית, ננזף המרצה ד"ר עידו נבו על ידי נשיא מכללת ספיר על הוראתו למחוק מלוח הבחינה את הביטוי בס"ד – מעשה שפגע ברגשות הסטודנטים הנבחנים והמשגיחה של הבחינה.

במכתב ששיגרה התנועה למדינה יהודית לנשיא מכללת ספיר ולמועצה להשכלה גבוהה דרשה התנועה להעמיד לדין משמעתי את ד"ר נבו על כי הורה לא לכתוב בס"ד על הלוח, וכשהדבר נעשה בכל זאת על ידי המשגיחה, הוא נכנס לכיתה, מחק את בס"ד מהלוח וצעק בפני התלמידים ש"זה הלוח שלי!".

נשיא מכללת ספיר, פרופ' עמרי ידלין, הודה בפני התנועה למדינה יהודית כי "התנהגות זו אינה עולה בקנה אחד עם מדיניות המכללה, ולהשקפתנו יש בה פגיעה בחופש הביטוי והדת של המשגיחה. יתר על כן, מכיוון שהכול נעשה לעיניי הסטודנטים, יש בהתנהגות זו גם כדי לפגוע ברגשותיהם של חלק מן הסטודנטים. לאור זאת החלטתי לנזוף במרצה. הוא קיבל את נזיפתי בהבנה... על אף שאני מעריך את כוונותיו הטובות, סברתי שפעולתו הייתה פוגענית ובלתי ראויה".

כדי למנוע הישנות מקרים מעין אלו, פרסם פרופ' ידלין הודעה למרצים, שבה כתב בין השאר כי "המרצה הסביר שלא התכוון לפגוע באיש. הוא פשוט סבר שעל לוח הכיתה יש להעלות את ההנחיות לבחינה כפי שנוסחו על ידו ללא כל תוספת. מובן שהסטודנטים רשאים להוסיף כיתוב כזה או אחר במחברות הבחינה. על אף שהבנתי את הלוגיקה של הדברים, אינני יכול לקבלם. ברור לכולנו שמרצה אינו חייב לכתוב את המילה בס"ד, אבל מצד שני, מרצה אינו יכול לדרוש ממשגיחה, שהיא אישה מאמינה המרגישה שחובתה לרשום בס"ד, שלא לכתוב זאת. אם הדבר כל כך חשוב למרצה, המרצה תמיד רשאי לכתוב את ההוראות בעצמו. הסברתי למרצה את החומרה בה אני רואה את הדברים, הוא קיבל את נזיפתי בהבנה, והבטיח שהדבר לא יישנה".

נשיא מכללת ספיר הוסיף בפנייתו למרצים ש"המסר חייב להיות רחב יותר מכך, לכולנו: כמרצים אנחנו מאוד רגישים לחופש הביטוי ולחופש האקדמי שלנו, ולפעמים אנחנו שוכחים שגם לעובדים ולסטודנטים שלנו מגיע חופש כזה. וכפי שאנחנו מצפים שיכבדו את רגשותינו ואת הערכים שלנו, כך בדיוק אנחנו מצווים לכבד את רגשותיהם וערכיהם של הסובבים אותנו... אני מאמין שזה הדבר הנכון לעשותו וכך ראוי לנהוג בכל מקום ובמיוחד במוסד אקדמי".

לדבריו, "מוסד אקדמי אינו יכול להיות מושתת על ערכים המוכתבים על ידי המרצים לתלמידים. מוסד אקדמי חייב להיות מושתת על פתיחות, לא רק לערכים של המרצה אלא גם לערכי כל הבאים בשערי המכללה: סטודנטים, עובדים, מרצים והציבור הרחב. לכן, אני מאד מבקש מכל אחד ואחת מכם לפעול בשום שכל וברגישות הראויה".

עו"ד אורי ישראל פז, היועץ המשפטי של התנועה למדינה יהודית, בירך על הנזיפה במרצה שפגע ברגשות הסטודנטים ובחופש הביטוי והדת של משגיחת הבחינות, וכן על ההודעה שהופצה למרצים במוסד האקדמי בעקבות האירוע החמור כדי למנוע מקרים עתידיים. "דווקא ממוסד אקדמי הנמצא בפריפריה וקהל היעד של תלמידיו מגיע ברובו ממשפחות מסורתיות באזור הדרום, מצופה כי יפגין כבוד למסורת ישראל", מסביר עוה"ד פז. "הלוח בכיתת הלימודים של המוסד הציבורי, הממומן מכספי משלם המסים הישראלי, אינו בבעלותו של המרצה. והחופש האקדמי איננו רק של אנשי האקדמיה, אלא גם של הסטודנטים ומשגיחי הבחינות. מכל מוסד אקדמי מצופה כי יפעל לחשוף את התלמידים הבאים בשעריו ואת המרצים שלו להעשרת עולמם על ידי הכרת השונה מהם, ובפרט ליחס של כבוד למנהגים דתיים מקובלים".

  

הקישו לקריאת המכתב

 

 


עדכונים