האם משופטי בג"ץ נעלמה החמלה היהודית?!
 
בפסילת התיקון לחוק למניעת הסתננות העדיפו רוב שופטי בג"ץ את החמלה האנושית האוניברסלית על פני החמלה האנושית היהודית של "עניי עירך קודמים". פסיקת בג"ץ פוגעת במדינת הלאום היהודי ובזכותה של הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון לשמור על צביונה ואופייה הייחודיים מפני גלי הגירה בלתי מרוסנים. שופטי הרוב התעלמו מהבעיה הדמוגרפית המאיימת על שמירת אופייה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. כעת על הממשלה לבחון את הפתרונות שעליהם המליצו שופטי בג"ץ לבעיית ההסתננות, ובמקביל לתקן את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כדי להחזיר לעצמה את הריבונות הדמוקרטית במסגרת האחריות הציבורית


התנועה למדינה יהודית (ע"ר) סבורה כי פסיקת בג"ץ שפסלה את התיקון לחוק למניעת הסתננות פוגעת במדינת הלאום היהודי ובזכותה של הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון לשמור על צביונה ואופייה הייחודיים מפני גלי הגירה בלתי מרוסנים.
בפסיקת בג"ץ חסר את האיזון המתבקש בין הזכות לחירות ולכבוד של המסתננים ובין הזכות לחיים ולחופש העיסוק של תושבי ישראל. זכויות היסוד הללו כידוע אינן מוחלטות, ויש להגבילן ולאזן ביניהן מול זכויות יסוד אחרות שנפגעות בכל מקרה לגופו.
קריאת פסק הדין מצביעה על הבחירה של דעת הרוב של שופטי בג"ץ להתייפייף לעיני העמים הנאורים בבואם להגן על זכויות היסוד לחירות ולכבוד של המסתננים, תוך הזנחת הפגיעה הממשית בזכויות היסוד של תושבי ישראל הנפגעים משהייתם של המסתננים ברחובותיהם ומהפרת הסדר הציבורי בחיי היומיום שלהם ושל ילדיהם. דומה כי נעלמו מעיני השופטים המצוקה והסבל של תושבי ישראל, שעם רדת החשכה חוששים להסתובב ברחובה של עיר מולדתם מחשש מפני כייסים, מטרידנים ואנסים.
יש להצטער על ששופטי בג"ץ התעלמו ממורכבותה המיוחדת של תופעת ההסתננות לישראל ובהשלכותיה הקשות, בעיקר על תושבי דרום תל אביב וערים רבות אחרות. שופטי בג"ץ העדיפו את החמלה האנושית האוניברסלית על פני החמלה האנושית היהודית של "עניי עירך קודמים". מרבית השופטים התעלמו מהבעיה הדמוגרפית של התופעה המאיימת על שמירת אופייה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
חמור מכך, פסיקת בג"ץ מאותתת לפתיחת שערי הכניסה לישראל לשטף של מסתננים פוטנציאליים, שיבקשו מהיום להצטרף ל-47 אלף השוהים מבקשי מקלט שפולשים לרחובות ישראל, בגלל קרבה גיאוגרפית ואטרקטיביות כלכלית.
תופעת המסתננים מהווה סיכון לפגיעה בישראל במספר מישורים: במישור הביטחוני, נתיבי כניסת המסתננים ידועים גם לארגוני הטרור והניסיון העולמי הוכיח כי קיים קשר בין הגירה למעורבות בטרור. העובדה שהמהגרים מאפריקה מוסלמים ושחלקם נעים במסעם עד לישראל במדינות עוינות מעצימה את הבעיה; במישור החברתי, במקומות ריכוזם של המהגרים ניכרת עלייה בולטת ברמת הפשיעה והאלימות, הבאה לביטוי בחיכוכים בין קבוצות המהגרים השונות וחוסר יכולת אכיפה יעילה של רשויות החוק; במישור הרפואי, מחלות שפסו מן העולם המודרני בזכות מערכות הבריאות המודרניות, אך שכיחות במדינות המוצא של המהגרים, יוצרות סכנת הידבקות בהן לאוכלוסיית המדינה; ובמישור הדמוגרפי, הצורך לשמר את הרוב היהודי בישראל הוא צורך מהותי. המדינה נתונה ממילא בבעיה דמוגרפית, שעלולה להיות לה השלכה על שמירת אופייה כמדינה יהודית ודמוקרטית.
בצדק ציין השופט יצחק עמית בדעת מיעוט כי התיקון לחוק נועד לסייע לבלימת תופעת ההסתננות, ומדובר בתכלית ראויה, שבאה להגן על שורה ארוכה של אינטרסים מהותיים של המדינה ושל החברה בישראל, כמו שמירה על ריבונותה של המדינה, אופייה היהודי, זהותה הלאומית וצביונה התרבותי-חברתי, לצד היבטים נוספים כמו צפיפות, רווחה וכלכלה, ביטחון פנים וסדר ציבורי.
"כפי שהמדינה הייתה רשאית להקים על גבולותיה מחסום פיזי מפני המבקשים להיכנס אליה, כך רשאית היא להקים מחסום נורמטיבי כאמצעי הגנה משלים", פסק השופט עמית, והצביע על דרכי התמודדות של מדינות מערביות כמו אוסטרליה, מלטה ואיטליה - המדינות שנמצאות ב"קו הראשון" אל מול זרם המסתננים דרך הים, מה שיכול להסביר את הרגולציה הנוקשה במדינות אלה כלפי שוהים בלתי חוקיים. השופט עמית אפיין כיצד "מצבה של ישראל מבחינה זו, אף מיוחד מזה של מלטה ואיטליה, בהיותה המדינה המערבית היחידה הנגישה בדרך היבשה לאפריקה, שלא לדבר על מצבה הגיאופוליטי המיוחד עד מאוד של המדינה, כמדינה צפופה, קטנה בשטחה ובאוכלוסייתה, בלב אזור אויב ועוין".
העלאה על נס את כבוד האדם של המסתננים, תוך התעלמות מהפגיעה הקשה בתושבי ישראל - פרט לכמה אמירות מס שפתיים לאורך פסק הדין עב-הכרס - מוכיחה את המרחק בין מושבם של חלק משופטי בג"ץ במרומי מגדל השן המנותק משלום הציבור הרחב בישראל: בדרום תל אביב, באשדוד, באשקלון, באילת ובערים אחרות. איש מקרב שופטי בג"ץ או בני משפחותיהם הקרובות אינם מתגוררים בערים הללו, אף לא השופטים החדשים שמונו השבוע.
החשש של הנשיא אשר גרוניס (שנותר בעמדת מיעוט) מפני הפיכתו של בג"ץ מבית משפט האמון על פרשנות החוק למחוקק בפועל הקובע במדויק את הנורמה החברתית - בלי להותיר מרחב תמרון למחוקקים שהציבור בחר בהם - צריך להוביל את הממשלה לתיקון חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. על הממשלה והכנסת להכניס "פסקת התגברות" לחוק היסוד, כפי שהוכנסה בעבר לחוק יסוד: חופש העיסוק כדי ליישב מחלוקת פוליטית סביב העימות מול הסיעות החרדיות בנוגע לייבוא בשר לא כשר לארץ.
התיקון של חוק היסוד כעת צפוי למתן את כוחו העצום של בג"ץ לפסול חוקים בסוגיות ליבה שנויות במחלוקת ציבורית, הגם שייתן משקל דרמטי לבג"ץ בביקורת החוקתית שיערוך על חוקי הכנסת. התיקון עשוי להוביל לכך שכאשר בג"ץ יפסול חוק שאינו עולה בקנה אחד עם חוקי היסוד, במצבים שבהם קיימת מחלוקת ערכית בין נבחרי הציבור ובין שופטי בג"ץ בשאלת האיזון הראוי בין ערכי היסוד של המדינה, שלטון דמוקרטי מחייב כי זכות המילה האחרונה תישמר לעם ולנבחרי הציבור באמצעות חקיקה מחודשת של החוק שנפסל (ברוב מיוחד של 61 חברי כנסת), תוך ציון מפורש של מודעותם של נבחרי הציבור לעמדתו החולקת של בג"ץ ביחס לעמידת החוק בתנאי חוק היסוד.
ההצדקה לתיקון חוק היסוד נעוצה בכך שבמדינה דמוקרטית מתוקנת מי שנושאים באחריות הציבורית הם נבחרי הציבור בבחירות דמוקרטיות, ולא שופטי בית המשפט העליון.
על הממשלה לבחון כעת במסגרת חוק חדש והולם את המשך בלימת תופעת ההסתננות לישראל והשתקעות המסתננים במרכזי הערים. בפסיקת בג"ץ הוצעו, בהערות אגב, מספר פתרונות שעל הממשלה לבחון: להסמיך את הממונה על ביקורת הגבולות לתחם את האזור הגיאוגרפי שבו יתגוררו המסתננים, באופן שיוביל לפיזור אוכלוסיית המסתננים בין כל אזורי הארץ השונים. גם הפתרון של הרחקה למדינה שלישית בטוחה עבור המסתננים, כל עוד הוא עומד בתנאי הדין הבינלאומי, הוא פתרון ראוי שיש לקדמו (והממשלה כבר פועלת בכיוון כשבמהלך המחצית הראשונה של שנת 2014 יצאו מישראל כ-4,800 מסתננים). יש לשקול להפוך את מתקן חולות, שהממשלה השקיעה בו כחצי מיליארד שקל, למרכז שהייה פתוח, שהשהייה בו תהיה רצונית מצד המסתננים, וכן לשקול הטלת מגבלות על היכולת לקבל היתרי עבודה (כגון הכשרה לתפקידים שונים), ובכך לרתום את המסתננים לצרכי המשק.


על סדר היום